War Poet

A NOTE

I’ll leave you in writing this version in Hebrew, our common ground
for love and feud, separate bank accounts and constant vigilance
against the State that lies in Hebrew (I’ll be faithful to the truth,
even to its punctuation): “I stepped out,” I’ll write, “I left the
hotel,” “I took the road,” let’s say “heading north,” “in,” say, “a Volvo
truck,” “its color, gray,” and let’s say “I traveled,” but did I drive?
or didn’t I? “I disappeared, forgive me” (I’ll add for sympathy’s sake),
into this darkness like a fevered daze. If to begin,
begin from the beginning, nothing’s too obvious, In the beginning
was without form and void, the rest must be disputed (without yearning,
without regret), shorn, turned, shook, burned, “I may come back,”
“I may not come back,” “I may give up” or “return to stay.”

פתק

אַשְׁאִיר לָךְ בִּכְתָב אֶת הַגּרְִסָא הַזֹּאת בְּעִבְרִית, בְּסִיסֵנוּ הַמְּשֻׁתָּף
לָאַהֲבָה וּלְמָדוֹן וּלְחֶשְׁבּוֹנוֹת בַּנקְ נפְִרָדִים וּלְהִתְגּוֹננְוּת מַתְמֶדֶת
מִפְּניֵ זדְוֹן הַשִּׁלְטוֹן וּשְׁקָרָיו בְּעִבְרִית (אַקְפִּיד עַל
הָאֱמֶת, עַל סִימָניֵ הַפִּסּוּק והְַדְּפוּס): “יצָאתִי” אֶכְתֹּב לָךְ, “מֵהַמָּלוֹן
הָלַכְתִּי”, “בַּכְּבִישׁ”, נגַּיִד, “צָפוֹנהָ”, “עָלִיתִי עַל”, נגַּיִד, “מַשָּׂאִית
מִסּוּג ווֹלְבוֹ”, נגַּיִד, “בְּצֶבַע אָפֹר”, נגַּיִד, “נסַָעְתִּי”, נהַָגתְִּי?
לֹא נהַָגתְִּי? “נעֱֶלַמְתִּי, סִלְחִי לִי” (אוֹסִיף מֵמַד רָאוּי לְאַהֲדָה)
בַּחֲשֵׁכָה הַזֹּאת, כְּמוֹ סְחַרְחֹרֶת מִבְּחִילָה, אִם לְהַתְחִיל
לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה, שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מוּבָן מֵאֵלָיו, בְּרֵאשִׁית
הָיהָ תֹּהוּ וּבֹהוּ ואְֶת כָּל הַשְּׁאָר ישֵׁ לְעַרְעֵר (בְּלִי לְהִתְגּעְַגּעֵַ
בְּלִי לְהִצְטַעֵר) לְבַקֵּר, לְנעֵַר, לְנקֵַּר, לְכַעֵר, לְבַעֵר, “אוּלַי אָשׁוּב”
“אוּלַי לֹא אָשׁוּב”, “אוּלַי אֲותֵַּר” אוּלַי “אֶחְזֹר כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר”

Joshua Cohen is the author of Witz and, most recently, a collection of novellas, Four New Messages.